<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קל"ג</h1>
<h2>דף עז:</h2>
ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו בהדי פניא דמעלי שבתא עד דאתא לקמיה דרבא אמר ליה ליקנויה לההוא דוכתא דאית ביה גיטא (ואזיל) [ותיזל] (איהו) [איהי] ותיחד ותפתח דתנן נעל וכו' אמר ליה רב עיליש מה שקנתה אשה קנה בעלה. פי' הרי עדיין לבעל פירות היכי תיקנה לה גט ואיכסיף רבא. ואי קשיא ההיא דאמרינן בבבא בתרא [י"א ע"ב] פר' חזקת הבתים המוכר שדהו כו' עד במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות. ואומר ר' דבכל דוכתא דמקשה תלמודא מה שקנתה אשה קנה בעלה לאו לגבי פירות קאמר דודאי במתנה אין אוכל פירות. דאי לגבי פירי קאמר חדא מה לי אם יש לה פירות הא קאמר בהא כריש לקיש דקנין פירות לא כקנין הגוף דמי. אם כן לאשה יש לה גוף קרקע ומיגרש(י)[א] בהכי. ועוד לעיל דקאמר חצירה מה שקנתה אשה קנה בעלה ומתרץ בכותב לה (ב)דין ודברים אין לי בנכסייך. והלא בכתיבתו דין ודברים אינו מסתלק מן הפירות אלא אם כן כותב לה ופירותיהם. דהכי אמרי' בכתובות [פ"ג ע"א] הכותב לאשתו דין ודברים אין לי על שדה זו הבעל אוכל פירות ואם מתה יירשנה אם כן למה כתב לה דין ודברי' שאם מכרה ונתנה קיים. ואי משום פירי אקשי הכי מה הועיל בכתיבת דין ודברים. והכי או' דהכי קא קשיא מה שקנתה אשה קנה בעלה כלומר אם מכרה ונתנה אינו קיים. דלהכי איכסיף רבא. דודאי אינו רשותה להקנות בו גט הואיל ואין לה רשות למוכרו ואע"פ שאין לו פירות לבעל להכי מיקניא לה דאין לה רשות למכור לא הויא נמי חצירה למיקני לה גט. ואם תאמ' וכי פחותה משוכר ושואל שאע"פ שאין להם אלא פירות בחצר השוכרה או שאלה יש לו קנין לקנות בה חפץ כדאמרי' [מע"ש פ"ה מ"ט] גבי מעשה [ד]רבן גמליאל וכו' דקאמר ליה מקומו מושכר לך ובההוא מיקני ליה מעשר שלו. תריץ דגדול קניינו של שוכר יותר מן האשה שאם שכר בית לזמן ומת [אין] בעל הבית יכול להוציא את היורש עד השלמת הזמן. אם כן יש לו בה קנין גמור. ואם תתמה על זה והלא בשכותב לה דין ודברים אין לי בנכסים אע"פ שבכך אינו מסתלק מן הפירות מסתלק הו(י)א שאם מכרה ונתנה קיים כל שכן הכא נותן (לו) [לה] שדהו שאין לו פירות שיש לומר שמסתלק מן המכר. תריץ דבדין ודברים הרי כתב לה בנכסים ומגוף הקרקע נסתלק הימנו לעשות מה שהיא רוצה אבל בנתינת שדהו אין לנו לומ' שמסתלק מגוף הקרקע ותהא מכירתה קיים אלא ודאי לא נסתלק אלא מן הפירות או אם יגרשנה יהא שלה.
